מודול בר אילן. על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער

עילות סף הן כמעט תמיד יציר הפסיקה
האם ביכולתו לחוקק חוק חדש? מטרתי היא להאיר את השימוש ההולך וגובר בעילה זו בהקשר בעייתי אחד — עתירות התוקפות את חוקתיותם של חוקים כך, למשל, פסק השופט מלצר בעתירה שביקשה, בין היתר, לפסול סעיף בחוק הסנגוריה הציבורית

ביסודו של דבר, מדובר בשיקול מעשי: הפניה לבית המשפט צריכה להיות החלופה האחרונה, ולכן כל עוד העותר יכול "למצות" את עניינו באפיקים אחרים, ובראש ובראשונה לפנות לרשות האחראית על הפגיעה הנטענת, עליו לעשות כן.

7
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
בג"ץ בן מאיר, לעיל ה"ש 21, תגובת משיבים 2 ו-3 מיום 11
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
טעם נוסף הוא שבשל העדר מיצוי הליכים, יכול להיווצר חוסר בתשתית העובדתית המונחת בפני בג"ץ
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
במילים אחרות, "הלכת קריב" אותה מצטטים, מעולם לא הייתה הלכה, מעולם לא נומקה, והגיונה לגבי עתירות חוקתיות מעולם לא הוסבר
ציטוט מוצע: אדם שנער "על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות" ICON-S-IL Blog 24 הבעיה היא החוק עצמו והיותו לא חוקתי
מדובר בשימוש לא נכון של עילת הסף, אשר יישומה השגוי עלול למנוע מעתירות להתברר בבג"ץ פסקי הדין הקצרים של העת האחרונה הופכים את דרישת מיצוי ההליכים, ללא כל הנמקה עניינית, מדרישה מהותית למס שפתיים שעל העותר לשלם, במנותק מתכליתה של עילת הסף

כאשר מדובר בעתירות חוקתיות הטוענות לפגיעה בזכויות אדם, פגיעה זו קשה במיוחד.

3
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
עשרה ימים לאחר הגשת העתירה, תוקנה הוראת השעה ומספר הסדרים הוחלפו
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
שלישית, אסביר מדוע השימוש בעילה זו בהקשר החוקתי כמעט תמיד יהיה שגוי
על חוסר הגיונה של הדרישה למיצוי הליכים בעתירות חוקתיות / אדם שנער
בבקשתם לדחיית העתירה על הסף, טענו המשיבים כי העותר אמנם השתתף בחלק מהדיונים בכנסת והשמיע את הסתייגויותיו מהחוק, אולם אין די בכך, שכן היה עליו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, לאחר קבלת החוק, ולשטוח טענותיו נגד החוק שהתקבל עובר להגשת עתירתו