מחזה מאת חנוך לוין. חפץ (מחזה)

היא מלצרית בבית-קפה ומזוהה עם המקצוע מבקר התיאטרון כתב על הפקה זו: זוהי הצגה מרגשת, מעוררת חמלה והזדהות, מזעזעת, קרקסית, מעוותת, גרוטסקית, ומדהימה
הגדרתו את עצמו במלים: "קטון קטונתי" תמונה 9 ממחישות היטב את הדימוי העצמי הירוד של חפץ המשותף לכל סוגי מערכות היחסים הוא שכל הדמויות נתונות במאבק בלתי-פוסק של יחידים השואפים להיבנות על חורבנו של הזולת

אפיון הדמויות חפץ גיבור המחזה שהעניק לו את שמו.

4
אשכבה חנוך לוין
אין לו מה לומר חוץ מדברי כבוד והערצה לפוגרה
חנוך לוין
הוא המדרבן את חפץ להשפיל את ראשו, תוך שהוא מתגרה בו לאורך היצירה
חנוך לוין
כל אחד אומר לו כמה דברים המבטאים את השפלתו ואת השמחה לאידו
הם משפילים את חפץ ובכך הם מאוחדים ותמימי דעה
תמונה 1: טיגלך משפיל את חפץ ומעליב אותו תמונה 17: אדש וחנה מודיעים לחפץ על אירוסיהם

שיטה זו שימשה את לוין במחזות נוספים שלו, כגון "הוצאה להורג" ו"פעורי פה".

16
חפץ (מחזה)
אדש ברדש אדש הוא דמות סטטית, פסיבית, נתונה לרוב במצב שכיבה כיאה להיפוכונדר
ניתוח יצירות ספרותיות/חנוך לוין/חפץ
האדם הזה הנו יצור אכזר, אגואיסטי, אידיוט, מגוחך, משפיל, מושפל וחסר-אונים
אשכבה חנוך לוין
האיש מוציא מתוך מזוודותיו שעונים ומחלק אותם לילדים, אך הילדים כועסים על כך שזה אינו עסוק בהחייאתם
חפץ, לא יוצלח, קרוב משפחה רחוק שלהם, מתגורר בביתם מזה 17 שנה לוין כתב וקטעי פרוזה רבים
הוא מתחייב להשתגע, להיות סמרטוט כל חייו ובלבד שיאפשרו לו להמשיך ולהתקיים, אבל תהליך ההרס לא יכול להיעצר הוא מוצג כמציצן עלוב נפש, כבן שאינו ראוי לשאת בתואר זה לאחר שהוצג באוזלת-ידו בעת גסיסת אמו

אתה רואה את העולם, ככה, נרקם על הבמה.

6
חפץ (מחזה)
טיוטה ראשונה של המחזה, בשם "סנט לואיס", נולדה מסיפורה של האונייה "", שהובילה בשנת 936 פליטים יהודים מ ל, אך נוסעיה לא הורשו לרדת בקובה וב, ונאלצו לשוב לאירופה
אשכבה חנוך לוין
מדובר במערכת שלמה של אנטי-גיבורים מובהקים, המוצגים בביזיונם העצמי
חפץ (מחזה)
הוא נוקט בדרכים שונות בכדי לשבור את רוחו של חפץ: התעלמות, השפלה על-ידי הצגה, משחקים נוסח חפץ וכד´