| התימנים קוראים מפרק א' פסוק א' עד פסוק י"ט | וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאִתָּם כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה |
|---|---|
| מי קובע התנהגות נאותה מהי? התורה כותבת פעם אחת, "מוצאיהם למסעיהם" ופעם נוספת, "מסעיהם למוצאיהם" | וַיְהִי כָּל זְהַב הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵרִימוּ לַיהוָה שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁקֶל מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וּמֵאֵת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת |
וַיְהִי הַמֶּכֶס לַיהוָה מִן הַצֹּאן שֵׁשׁ מֵאוֹת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים.
29| זאת אומרת, במקום שתאיר בהם החכמה ויפטרו מתאוותיהם, כתוב, "כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים" שם | החומש שעוסק ברובו בנדודים של עם ישראל במשך הארבעים שנה, באופן נסיעתם המופלאה במדבר הגדול והנורא, כמו גם במאורעות ובניסיונות שעברו |
|---|---|
| וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ | בין אם זה נוגע להנהגה פנימית, לחינוך ילדים או לקשרים עם הסביבה |
קְחִי אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּאָה לִקְרָאתְךָ, תִּרְאִי אֵיךְ הִיא עוֹבֶרֶת וּמְשַׁנָּה הֲלִיכָתֵךְ.
22| וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה | פעילותן הדתית התנהלה במסגרת אישית, בנפרד או עם נשים אחרות |
|---|---|
| וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה | פָּתַח צוּר, וַיָּזוּבוּ מָיִם; הָלְכוּ, בַּצִּיּוֹת נָהָר |
אם מדובר בנערה שאינה נשואה והיא עוד בבית אביה, אביה יכול לבטל או להקים את נדריה ברגע ששמע עליהם.
7