המן הרשע. המן הרשע חי ובועט

המן, שסבר כי המדובר בו, הציע כי איש זה יובל ברחובות שושן כשהוא רכוב על סוס, לבוש בבגדי מלכות ובעטרת זהב ערה תא לארשי םע לש ותלודג םילגוסמ םויה ונחנאש ךכב איה ותלודג תחכוהמ תחאש יל הארנ? ויקח המן את הלבוש ואת הסוס
במגילת אסתר, נוסף לשמו של המן הכינוי "אגגי" להורות שכולם יצאה נשמתם בפעם אחת, ולכתחילה נפסק ל שיש לעשות כך

אמר ליה: מה את מבזה מלכותא, אית בר נש לביש כלילא דמלכותא ולא מספר? אמרו: אם תמות נמות עמך.

24
המן הרשע / פרופ' דוד פלוסר
הבגדים נועדו לעזור לכוהנים בעבודתם, הבגד עושה את האדם פנימה והחוצה
המן הרשע / פרופ' דוד פלוסר
אטימולוגיות אלה אינן מזהות את המן עם אל כלשהו
מדרש רבה על אסתר ו יא
ןווכמב הליגמה הרחב הבש "עדרפצה טבמ"מ היארל תומיאתמ ,רפסב תוריוצמה הלאמ תורחא תונוכת םג ןמהל ויה ילואש תעדל ונילע ירה ,עשרה ןמה חינהל ילוא שי םלוא ,תובגשנ תונוכתכ ןתונכל הארנכ רשפא יא םנמאש תונוכת תילילשה היגולואידיאה התוא קר אלו ,תיבויח היגולואידיא ןיעכ התייה ולש תוימשיטנאלש :וירבדבש תיביטימירפ טעמכו תימהב תוימשיטנא היגולואידיא םג ילוא התייה ןמהלש תורשפאה ךותמ תעבונה ,תאזה תוגייתסהה תורמל ךשמב ונתוא התווילש העפות לע הליגמה ירבדמ דומלל לכונ ירה ,רתוי "הקימעמ" תימשיטנא לש הסגו הכומנ ,תיתמהב ,תיזיפטמ יתלב תוימשיטנא איה העפותה :הלוגב וניתודלות לכ
זו התכונה ההמנית- כפיות טובה אונשל ליחתמ אוה זאו יהולאה דסחב שח אוה ,תוקיטסיטטס ;ותרוצבו ושובלב רזומה הפוריא חרזממ ידוהיה ותוא תא הניו תובוחרב שגפשכ םידוהיה ,םרב "? אלבומם האחרון ריגש אותי במיוחד כי היה בו אלמנטים של נוסטלגיה וגם של עדכניות
הוא מספר שהמן ומרדכי היו גנרלים בצבא פרס בעת מלחמה גדולה נגד מדינות המערב הייתי מחופש למלך, כתר בראשי שמעטר את שערותיי המתולתלות, גלימה כחולה כזאת ושרביט בידי, אמא שלי גם ציירה לי מעין זקן על הפנים והייתי רכוב על סוס צעצוע כזה שהיה בסטודיו בו צולמה התמונה

אפשריות נוספות בפרסית עתיקה הן הוּ-מַנַה "בעל הרוח הטובה", או הַמַה-מַנַה - "בעל אותה דעה".

15
המן הרשע חי ובועט
אנא בעינא מן מלכא למיצליב יתך על צליבא, והוא אמר לי למירכב לך על סוסיא
המן הרשע חי ובועט
אתא המן לגביהון, אמר לון: במה אתון עסקין? וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם גם המן משתגע כשהיה רואה את מרדכי, הראיה עשתה זאת, תאוה הוא לעיניים, התאוה של לרצות הכל ולא לשמוח במה שיש, לראות את הפינה הריקה בכוס ולהיות כפוי טובה על כל הטוב שיש לו, ובזה הוא מאבד את עולמו
מדרש רבה על אסתר ו יא
לארשי יקולא ילעפמ וב המכח ירבד ןאכ ריכזהל קר ינוצר