| ועל ידי זה יש לישראל תרתי למעליותא נוסף על המלאכים האחד שאין להם יצה"ר דוגמת המלאכים ועוד מעלה נוספות עליהם שאנו מזכירים השם אחר שתי תיבות וא"כ יש לחוש שע"י זה יתקנאו בנו ובפרט כאשר ישמעו נוסח הברכה מ"ש בשעת ביעור חמץ שזוכרים השם אחר שתי תיבות שאומרים בא"י כו' על ביעור חמץ וזה מורה על מעלת ישראל על המלאכים שאין המלאכים זוכרים השם אם לא אחר שלש תיבות ותיכף אחר הברכה מתחיל לומר כל חמירא וכו' לבער החמץ מהבית והשאור שבעיסה שהוא היצה"ר מן הגוף וא"כ יש לנו תרתי למעליותא ויכנוס קנאה בלבם ע"כ תקנו חז"ל שיאמרו כל חמירא בלשון תרגום שאין מלאכי השרת נזקקין לו ועי"ז יהי' סרה הקנאה מעלינו: | ואם אינו מבין את הלשון הארמית יכול לומר בעברית: כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו, ושלא ביערתיו ושלא ידעתיו יבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ |
|---|---|
| הביטול נאמר בנוסח בארמית או בעברית | עם זאת, הלכה למעשה אפשר לבער את החמץ בדרכים שונות כמו: פיזור ברוח, הורדת החמץ ב, לפגום את החמץ ב וכו' |
זמני סוף אכילת חמץ עיר סוף זמן אכילת חמץ סוף זמן ביעור חמץ ירושלים 10:02 11:21 תל אביב 10:04 11:23 חיפה 10:02 11:22 באר שבע 10:04 11:23 זמנים נוספים לחג הפסח תחילת שעה עשירית משעה זו ראוי להמנע מלקבוע סעודה, כדי להגיע לסדר רעבים.
19| לאחר הבדיקה יש להזהר בחמץ שמשאיר להצניעו שלא יתפזר | ולכן נהגו לומר אחר הביעור "יהי רצון" זה: "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְבַעֵר חָמֵץ מִבֵּיתִי וּמֵרְשׁוּתִי כַּךְ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהַי אֲבוֹתַי תְּבַעֵר אֶת כָּל הַחִיצוֹנִים, וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה תְּבַעֵר מִן הָאָרֶץ וְאֶת יִצְרֵנוּ הָרָע תְּבַעֲרֵהוּ מֵאִתָּנוּ וְתִתֶּן לָנוּ לֵב בָּשָׂר, וְכָל הַסִטְרָא אַחֲרָא וְכָל הָרִשְׁעָה כְּעָשָׁן תִּכְלֶה, וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וְכָל הַמְעִיקִים לַשְׁכִינָה תְּבַעֲרֵם בְּרוּחַ בָּעֵר וּבְרוּחַ מִשְׁפָּט כְּשֵׁם שֶׁבִּעַרְתָּ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם בַּיָמִים הַהֵם וּבִזְמַן הַזֶּה, אָמֵן |
|---|---|
| מובא בשם ה: "הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה" | כל יהודי אשר נמצא חמץ ברשותו חייב להיפטר ממנו לפני חג הפסח |
תפילה לאחר הביעור: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְבַעֵר חָמֵץ מִבֵּיתִי וּמֵרְשׁוּתִי כַּךְ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהַי אֲבוֹתַי תְּבַעֵר אֶת כָּל הַחִיצוֹנִים וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה תְּבַעֵר מִן הָאָרֶץ וְאֶת יִצְרֵנוּ הָרָע תְּבַעֲרֵהוּ מֵאִתָּנוּ וְתִתֶּן לָנוּ לֵב בָּשָׂר וְכָל הַסִטְרָא אַחֲרָא וְכָל הָרִשְׁעָה כְּעָשָׁן תִּכְלֶה וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ וְכָל הַמְעִיקִים לַשְׁכִינָה תְּבַעֲרֵם בְּרוּחַ בָּעֵר וּבְרוּחַ מִשְׁפָּט כְּשֵׁם שֶׁבִּעַרְתָּ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם בַּיָמִים הַהֵם וּבִזְמַן הַזֶּה אָמֵן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ.
6| יש נוהגים שקודם הבדיקה מניחים פתיתי לחם במקומות שימצאם הבודק, כי חוששים שמא לא ימצא כלום ותהא ברכה לבטלה, ונוהגים להניח עשרה פתיתים, וברור שמי שאינו בודק כראוי אלא שהוא מקבץ אלו הפתיתים לא קיים מצות בדיקה וברך ברכה לבטלה | לשון נוסח הביטול ב הוא: "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחזיתיה ודלא חזיתיה, דבערתיה ודלא בערתיה, לבטיל ולהוי כעפרא דארעא |
|---|---|
| סדר ביעור חמץ הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל שְׂרֵפַת חָמֵץ לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעֱלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל: ואחר כך יאמר שלוש פעמים: כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי דַּחֲזִתֵּהּ וּדְלָא חֲזִתֵּהּ דַּחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא: ומי שאינו מבין ארמית, יאמר בעברית: כָּל חָמֵץ וּשְׂאֹר שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי, שֶׁרְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא רְאִיתִיו, שֶׁבִּעַרְתִּי אוֹתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא בִּעַרְתִּי אוֹתוֹ, יִתְבַּטֵּל וְיִהְיֶה כַּעֲפַר הָאָרֶץ | השנה תחילת שעה עשירית היא ב 15:51 סוף זמן אכילת אפיקומן ירושלים 00:40 תל אביב 00:42 חיפה 00:41 באר שבע 00:42 בערב חג הפסח נהגו בנוסף לביטול החמץ ו, גם לבער את החמץ הקיים בבית במשרד וכל חמץ ברשותו של אדם ערב חג הפסח |
ולאחר שריפת חמץ יבטלנו, ויאמר: כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי דַּחֲזִתֵּהּ וּדְלָא חֲזִתֵּהּ דַּחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.
26