וְשִׁבְעָה שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ: רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, קֵינִי, חוֹבָב, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל ראו | בְּנִי בְכֹרִי — לְשׁוֹן גְּדֻלָּה, כְּמוֹ "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ" ; זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ |
---|---|
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן — לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה "וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם" צֵרַף לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַהֲרֹן, לִהְיוֹת לוֹ לְפֶה וּלְמֵלִיץ | אִם נִקְרְעוּ — נִקְרְעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ — נִפְרְמוּ, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ |
יט וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.
4כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה — מְאֻחָרוֹת, וַעֲדַיִן הָיוּ רַכּוֹת וִיכוֹלוֹת לַעֲמֹד בִּפְנֵי קָשֶׁה | כעבור זמן מה, פרעה מת ואז בני-ישראל צעקו לאלוהים שיעזור להם מהעבודה הקשה במצרים |
---|---|
ד הַיּוֹם, אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ, הָאָבִיב | מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה הַיָּם טִיט, לִגְמֹל לָהֶם כְּמִדָּתָם, שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים |
עַל צִבְאוֹתָם — בְּצִבְאוֹתָם, כָּל צְבָאָם לְשִׁבְטֵיהֶם.
וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים — דָּתָן וַאֲבִירָם | רבי אליעזר אומר, אם נטלו כולו כאחת, אינו חייב אלא אחת |
---|---|
כ וְשָׁלַחְתִּי אֶת-יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת-מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי-כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם | מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִין בַּדִּין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אִם לְהִנָּצֵל, אִם לְהֵאָבֵד עִם מִצְרַיִם |
כְּמוֹ אָבֶן — וּבְמָקוֹם אַחֵר: "צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת" , וּבְמָקוֹם אַחֵר: "יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ"? שֶׂה לְבֵית אָבוֹת — לְמִשְׁפָּחָה אַחַת.
25