גיא גולד. מסגד אל

ההצתה עוררה סערה בעולם המוסלמי, ומנהיגי ארצות ערב האשימו את ישראל במעשה וקראו לפעולות נגדה הסיבה להתמוטטויות התכופות לעומת היא כי הוא לא נבנה על קרקע סלעית אלא על קשתות־תמיכה ומילוי מימי הורדוס שהרחיב את הר הבית
בתקופת הח'ליפים מ עלתה חשיבותה של ירושלים בעיני השלטון המוסלמי, כנראה מפאת קרבתה למקום מושבם של הח'ליפים ב צוות מיוחד ב עבד על שחזור במת הדרשן המקורית

פרשנויות מוסלמיות קדומות, שאינן מקובלות היום, מייחסות את "המסגד המרוחק ביותר" להיכלות עליונים ולאו דווקא למקום מסוים על הארץ.

16
מסגד אל
הנזיר תיאר את המבנה בכתביו בשנת
מסגד אל
מועד תחילת בנייתו המדויק אינו ידוע
מסגד אל
במסגד אל־אקצא עצמו ובסביבתו יש מקום ל־5,000 מתפללים בקירוב
המתנקש בחייו היה מצטפא שכרי, שהיה בן ל אחד מהקירות התומכים של הוא אליו מגיעים יהודים רבים
עם זאת, בתקופה שלאחר פרוץ הסכסוך הישראלי־ערבי, מוסלמים רבים מתייחסים אל כל קומפלקס המסגדים בהר הבית, כולל כ"מסגד אל־אקצא" המשימה המורכבת של שחזור מלאכת מחשבת יחידה במינה של שיבוצים ופיתוחי עץ אגוז ובניית הבמה והצבתה מחדש במקומה היו כרוכים במאבקים ובתסבוכות רבות

בתקופות של מתיחות רבה נוהגת להגביל את הכניסה למסגד למבוגרים מעל גיל מסוים בהתאם לנסיבות.

מסגד אל
לא אחת השליכו מוסלמים מהר הבית אבנים אל עבר היהודים שהתפללו ברחבת הכותל
מסגד אל
מסגד אל
באותה תקופה השתלטו מורדים שהתנגדו לשלטון המרכזי על העיר מכה
שם נוסף למתחם הוא "אל־חַרַם אל־קֻדְסי א־שַריף" الحرم القدسي الشريف לכן ב השם "מסגד אל־אקצא" משמש הן למבנה הספציפי בדרומו, והן לכל הר הבית
עם פרוץ שפרצה לאחר עליית להר־הבית, כינו אותה הפלסטינים "אינתיפאדת אל־אקצא" פרשנות מקובלת אחרת היא שהשם "אל אקצא" גם נגזר מן הביטוי "באיית אל מקדיס" שפירושו בית המקדש

מרבית ההיסטוריונים הערבים מימי הביניים מייחסים את בנייתו ל, בונה , ומניחים כי בניית מסגד האבן החלה בשנת 691 והסתיימה בערך בשנת 705.

28
מסגד אל
עבודות השיקום שחזרו את מירב עבודות האמנות במסגד, למעט במת הדרשן המפוארת, שבמקומה הוצבה במה פשוטה
מסגד אל
בשנת 1099 כבשו את ירושלים, הכריזו עליה כעל בירתם והקימו בה את ""
מסגד אל
השיפוצים נמשכו עד סוף אותו עשור, וגולת הכותרת שלהם הייתה שיפוץ מרשים של מסגד אל־אקצא וציפוי בזהב של מסגד כיפת הסלע