| קשה לגלם אדם שבעצמו מגלם דמות, ומקגרגור מצליח בזה | ההזדרזות המשונה הזו בסקירת אודותיו באופן רוחבי לא מאפשרת ירידה לעומק |
|---|---|
| החסרונות בכתיבה של מרפי, שבאו לידי ביטוי בקטנה בסדרות קודמות שלו כולל סדרה נוספת שלו על מעצב אופנה ידוע, וורסצ'ה , אלו שמתעדפים אסתטיקה ושנינות על פני עומק ואמירה, משתלטים על "הלסטון" ומעקרים אותה מתוכן | תיאור היחסים עם מינלי לוקה בחסר, והחברות בין השניים נראית כמעט מעושה; דמותו של שומאכר, הצעיר שעבד עם הלסטון בתחילת דרכו, מתפוגגת כלא הייתה - ואותה היעלמות מתורצת במשפט אחד לא מספק "חבל שפיטרת אותו" ; המצב הכספי של המעצב נע בין מרושש לעשיר למרושש ובחזרה לעשיר, ואנחנו לא מספיקים להבין איך ולמה ומתי; הבעיות המורכבות ביותר נפתרות תוך דקות והסודות הכמוסים ביותר נחשפים חיש מהר |
יותר מאמץ להשגת תוצאה טובה.
26| כן, מדובר באנשים מעוררי השראה שלא הרפו עד שהשיגו את שלהם, אבל יש לי תחושה שצברנו די והותר השראה לחיים שלמים, שאנחנו כרגע באוברדוז של הצלחות ומאידך לא מעומתים עם מספיק סיפורי אי-הצלחה שיאזנו את המצב | ההוללות המוגזמת שלו, ההתמכרות לקוקאין, המין הפרובוקטיבי והסצנות המשולהבות ב'סטודיו 54', לא מצליחות להכניס עניין בסיפור לא מעניין |
|---|---|
| השם החם והמבטיח של תעשיית האופנה הישראלית | שם הוא הפך לסמל הצעירים של סוף המאה הקודמת — מיואשים, מובטלים, חסרי כיוון ומלאי סמים, אך עדיין בוחרים בחיים שהם היפוכם של המסלול שמייעדת להם החברה — עבודה מתשע עד חמש, משפחה, תשלומים קבועים, מכשירים חשמליים, ילדים אנוכיים ודעיכה למוות בבית אבות |
בזכות סיפור קצר שהעיתון שיקגו דיילי ניוז הוא פרסם על הכובעים שלו, הקריירה של הלסטון החלה לפרוח ובשנת 1957 הוא כבר פתח את החנות הראשונה שלו.
17| אבל כמה שהיא מסוגננת ככה היא ריקה: הדיאלוגים מהוקצעים ומלוטשים, הם רוויים בסיסמאות שחוקות ואמירות גדולות ודרמטיות - כאלה שיכולות לשבת יפה בטקסט כתוב אבל לעולם לא יצאו מפיו של אף אדם אמיתי בעיצומו של שיח פעיל | |
|---|---|
| בין הזדמנות מקצועית אחת לאחרת, מפתח המעצב קשר צמוד עם השחקנית והזמרת לייזה מינלי ועם דוגמנית הבית שלו, אלזה | ״לא הלכתי בנעליו של בילי פורטר |
הוא מתייחס באותה מסירות רצינית לסרטים משובחים ולהרפתקאות מיותרות "טריינספוטינג 2", למשל.
10