ישנן גם דעות הסוברות שצריך לברך דווקא במקום האכילה, גם לאחר אכילת פירות משבעת המינים | הרמב"ם בפרק ח' מונה כמה וכמה ברכות, ביניהן גם את ברכת 'מעין שלש', ולאחר מכן כותב: "כל הברכות האלו שנסתפק לו בהן אם בירך אם לא בירך - אינו חוזר ומברך, לא בתחילה ולא בסוף, מפני שהן מדברי סופרים" הל' ברכות פ"ח הל' יב |
---|---|
אך מה הדין לשיטת חכמים? ייתכן שרק העקרונות במעין שלוש מדאורייתא, והנוסח מדרבנן | מן התורה יש חובה להזכיר דברים מסוימים בתוך הברכה, אך כל אחד יכול להזכירם בדרכו שלו, וחכמים באו וקבעו נוסח אחיד לכולם |
פירות אלו הינם מחמשת המינים הנוספים שנזכרו בפסוק , המדבר בשבח ארץ ישראל.
אלא ודאי אינה אלא מדרבנן לפיכך אם אמר במקומה ברכת הזן כיון שהזכיר ברכת מזון יצא" לב | על פי דברי המנחת חינוך לא ברור מדוע לא יצא, הרי מדאורייתא אין נוסח מסוים אותו יש לומר! לעומת זאת, כתבו תלמידי ר' יונה: "ונראה למורי הר נר"ו דברכת מעין שלש אינה אלא מדרבנן ומביא ראיה מדאמרינן שאם בירך על התמרים ברכת הזן יצא דתמרי נמי מיזן זייני, ואם איתא דברכה אחת מעין שלש היא מן התורה האיך היה אומר שאם אמר במקומה ברכת הזן יצא |
---|---|
כפי שראינו לעיל, הרמב"ם סובר כי ברכת 'על המחיה' הינה ברכה מדרבנן כנגד ברכת המזון, ואם כך ברור מדוע חכמים ראו צורך לתקן ברכה כנגד הברכות שהן מדאורייתא בלבד ולא כנגד הברכה הרביעית שהיא מדרבנן | כתב הטור: "כתב הרמב"ם: כל הברכות כולן אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו חוזר ומברך, לא בתחילה ולא בסוף מפני שהם מדברי סופרים |
נשאלת השאלה, מהי המשמעות לכך שברכה זו הינה 'מעין ברכת המזון'? האם גם היא מדאורייתא, או שמא 'רק' מדרבנן? הפסוק השני מציין שבארץ ישראל לא נאכל לחם מתוך דוחק ''ארץ אשר לא במסכנות''.