דני רוטשילד. רוטשילד

היו אלו החוגים הריאקציוניים שפיתחו את ההתנגדות ליהודים, אותם הם הציגו כסמל של ה בהיותם המרוויחים הגדולים ממנה, כאמצעי למאבק ב היא תגרום לשינוי אסטרטגי מדיני ותפתח סיכוי להסדר, ההתנתקות חשובה לביטחון הלאומי
במהלך תחילת שירותו הצבאי, הוא שירת במגוון תפקידי פיקוד והדרכה ביחידות לוחמות בעבודה ובמספר מאמרים שנכתבו בעקבותיה יוצא גוטוויין נגד הגישה הרווחת הסוברת כי במהלך המלחמה סייע ליפנים לגייס את המלוות שאפשרו את ניצחונם מתוך מניעים "יהודיים", ובמרכזם הרצון להעניש את בשל מדיניותה האנטישמית

גוטוויין מדגיש כי עמדה דומה גם ביסוד הפרשנות שהובילה את הרצל אל הציונות: הוא הצביע על הניגוד שבין האנטישמיות המודרנית לשנאת ישראל הדתית, וטען כי האנטישמיות אינה מכוונת רק אל היהודים, אלא משמשת גם כאמצעי למאבק בסדר הליברלי בכלל.

21
רוטשילד
סתירה לכאורה זו מזינה את מראית העין העומדת ביסוד הפרשנות הפרימורדיאלית הרווחת הרואה במזרח אירופה את בית הגידול של הלאומיות היהודית והציונות, אף על פי שבה, כפי שמדגיש גוטוויין, טרם התקיימו בסוף המאה ה-19 התנאים להופעת הלאומיות, בייחוד בשל השלב הנמוך של ה
דני רוטשילד, מרצה בתחום ישראל
בין הגילויים של הפרטת התודעה דן גוטוויין ב, ב, בהתנגדות ל, בגעגוע ל, גילויים שונים של הפרטת העבר, כמו הפרטת זיכרון השואה, הפרטת הוראת ההיסטוריה, גילויים שונים של הפרטת היהדות - כמו תופעות , בתי המדרש החילוניים, , החברה האזרחית והמגזר השלישי, בהפרטת הפוליטיקה, ואף בהפרטת המחאה כנגד משטר ההפרטה
דני גוטוויין
בשלב השני, קיבלה מהפכת ההפרטה, לשיטתו, אופי אוליגרכי, ולצד הרחבת שליטתו בכלכלה ובחברה כן גדל עניינו של ההון הפרטי בשלטון, היינו בפוליטיקה, כמסדירה של הכלכלה
למעשה, טוען גוטוויין, הפרטת שירותי הרווחה פגעה בחלקים רחבים מקרב , שמתומכיה הפכו לקורבנותיה גוטוויין רואה באנטישמיות החדשה תולדה של ההבניה התודעתית של הנאו-ליברליזם
את הגורמים לעליית האנטישמיות, מסביר גוטוויין, יש לחפש ב"שפל הגדול", המשבר הכלכלי בו הייתה נתונה אירופה בשנים 1873—1896, ולמאבק שהתחולל בו בין חוגים וליברליים על עיצוב דמות המשטר והכלכלה באירופה במובן זה הוא טוען, ה של המאה ה-19 הייתה מימוש של גישת ההכלה הנוצרית

לדבריו, הרב-תרבותיות הנאו-ליברלית הרווחת בישראל מכוננת של שחרור ואשליה של שינוי תוך שימוש במסווה של עמדות הנענות לצווי.

5
דני רוטשילד, מרצה בתחום ישראל
האלוף רוטשילד התגייס לצבא הגנה לישראל בשנת 1964
דני גוטוויין
לדבריו, התודעות הקולקטיביסטיות — הציונות וה, למשל — שנהנו עדיין מהגמוניה עם עליית הימין לשלטון ב-1977, עלולות היו להעמיד בעיני מרבית הישראלים את הפרטת נכסי הציבור והשירותים החברתיים באור של חוסר לגיטימיות
דני רוטשילד, מרצה בתחום ישראל
לפי הסברו של גוטוויין, ההתבוללות הייתה שלב בהתפתחות התנאים החברתיים, המוסדיים והתודעתיים, שאיפשרו את הופעת הלאומיות היהודית והציונות וכי רק לאחר שנוצרה במערב אירופה ובמרכזה, הועברה הלאומית היהודית למזרחה, ממש כפי שתנועות לאומיות רבות שהתפתחו בשוליו של העולם התעשייתי וב שאבו את רעיונותיהן מן המערב
ניגודים אלו באו לידי ביטוי במאבק שניהלו שני האישים על עיצוב דמותה של הקהילה האנגלו-יהודית בתקופת ההגירה הגדולה, ששנתה את פניה של הקהילה: רוטשילד פעל להבטיח את המשך שלטונה של הדודנות ומדיניותה השמרנית בקהילה, גם לנוכח ירידת משקלו של היסוד האנגלו-יהודי הוותיק בעקבות ההגירה ממזרח-אירופה, ואילו מונטגיו פעל לארגן את המהגרים ולהפוך אותם לכוח שבאמצעותו ניתן יהיה לשנות את מבנה השלטון והמדיניות בקהילה בין השאר שימש כיו"ר ; ראש ; חבר חבר הנאמנים של ; חבר המועצה הציבורית של ארגון וחבר
באופן זה, לתפקידם הכלכלי היה, לדעתו, תפקיד מכריע בשימור נבדלותם הדתית של היהודים לפיכך, האופי המודרני לכאורה של התקשורת הבין-קהילתית, הוא כוזב, שכן הוא נעדר את הבסיס הכלכלי-חברתי העומד בבסיס התקשורת המודרנית

בניגוד לתפיסה זו מסביר גוטוויין את מניעיו של שיף מתוך האינטרסים העסקיים שלו.

4
דני רוטשילד
בשנת 1985- מונה למפקד כוחות הצבא בדרום לבנון, וקודם לדרגת תת-אלוף
רוטשילד
הגילוי הבולט ביותר של המחאה המופרטת היא העברתה מן הפוליטיקה אל "הארגונים החברתיים" שכארגוני מגזר שלישי נשלטים בידי ההון
דני רוטשילד, מרצה בתחום ישראל
האלוף רוטשילד, אשר מונה לתפקידו בשנת 2009, הוא בעל ניסיון עשיר בתחומי האסטרטגיה, הצבא, הממשל והעסקים