| שדי חמד ח"ד עמוד 468 אות ג, והוסיף סברא שבאדם אין דין צער בעלי חיים כי יש לו שכל | |
|---|---|
| צורך שאינו הכרחי - יש שהתירו לצער בעלי חיים לכל צורך של האדם, אע"פ שאינו הכרחי דעת קדושים יו"ד כד-יב | בספר חרדים במהדורה החדשה, פרק יד מספר ש ראה במצחו של חכם אחד עוון צער בעלי חיים, ומצא שאשתו לא הייתה נותנת מאכל לתרנגולים אלא מניחה אותם ללקט באשפה, וכשתיקן הדבר ראה הרב ואמר לו: "סר עוונך" |
אך בשו"ת הרדב"ז תשובה אלף תקמב, ח"ה סי' קסח, ד"ה תשובה כתב שאע"פ שהוא דאורייתא, אין בו לא לאו ולא עשה.
| מדובר בחתולים מאוד ידידותיים וחברותיים , שטופלו באהבה ובמסירות על ידי האומנות שלקחו אותם תחת חסותן , ומשוועים לבתים מאמצים | וראה גם בספר שהביא הבחנות בין המקורות השונים |
|---|---|
| ובפרק השוכר את הפועלים מסופר שאמר : חביבים | לפני שאתם מאמצים חיית מחמד חדשה |
.
| וסיכם: " ודומני שהסיפור בחרדים הוא המדויק הן מפאת שהרב חרדים היה בצפת בזמן האר"י ושמע מכלי ראשון או שני, והן מפאת תוכן הדברים עצמם | היא מתולעת ובריאה ומחפש בית לרציניים בלבד |
|---|---|
| ולמרות זאת, ייסורי עדיפים על של רבי, מפני שייסוריו של רבי אלעזר ברבי שמעון - מאהבה באו ומאהבה הלכו, ואילו ייסוריו של רבי - על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו | ודברים דומים כתב : אף אם עשה צער לבהמה בחינם, כמו שמשים עליה משוי יותר מכדי הראוי, ומכה אותה והיא אינה יכולה ללכת, בא לדין על שציער בעלי חיים |
.
23