יש להם רק שתי ספירלות שיוצאות מהבר ומתפתלות באותו כיוון | על פי זאת נראה שיש לבאר את פסוק א בדרך זאת: "ה' א-להי", בשעה שבראת את עולמך "גדלת מאד, הוד והדר לבשת" |
---|---|
לה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּ-יָהּ | אמנם ברוב המקומות הוא מסכים עם הרמב"ם |
הראב"ד מתח על הספר ביקורת חריפה, וכתב עליו את.
9ואם כך אירע לי ואני המחבר, מה יארע לשאר בני אדם? האם שפע התמונות הזה סובב סביב עקרון מארגן אחד, שבו הפרטים הרבים חותרים להבעת רעיון מרכזי אחד? לכאורה עוסקת פסקה זו בדימויי מלכות ה' באמצעות הנבראים הראשונים אור-שמים, ועניינה הוא אפוא לא בעולם הארצי - מושב האדם החי והצומח, אלא בשמים שהם מקום מושבו של ה' | לג אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא-לֹהַי בְּעוֹדִי |
---|---|
אף שאר הנבראים, אלו שלא נזכרו במפורש בבריאת היום הראשון והיום השני: העבים, הרוחות והאש, מסייעים לנו לדמות את ה' כמלך שאלו הם משרתיו | בהמשך האיגרת מודיע הרמב"ם שהחליט לציין את המקורות הלא-סדירים של ההלכות; קרי — אם המקור להלכה איננו במסכת העוסקת בנושא |
לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם.
ראו גם בהוראת שער מבוצר הבנוי במעלה של מדרון, מבנה, עמוד | |
---|---|
הוא חשב שהשילוש הקדוש הוא היררכיה, עם אלוהים האב בפיקוד, אחר כך הבן, ואז רוח הקודש | כלומר, הרמב"ם ביקש לחבר מקבץ לכל התורה שבעל פה לחיבור מקיף אחד |
הספר נחשב לאחד משלושת עמודי הפסיקה שעליהם נשען רבי בחיבור ה"", ופעמים רבות הוא מצטט אותו בניסוח ההלכה.
17