שקיעה פתח תקווה. הגאון רבי משה הלוי סולובייציק

בחצר המתחם בריכת שחייה מקורה ומוצנעת מוקפת דק העומדת לרשותכם בעונת הקיץ החמה
וכך כתב אז הרבי הריי"ץ נ"ע להנהלת הישיבה: "עדיין אני נמצא תחת הרושם של האבידה הגדולה לכל בית ישראל בהלקח האי גברא רבא, הרב הגאון הגדול, ר' משה סאלאווייצ'יק זצ"ל, והנני בזה להביע רגשי השתתפותי בצערכם ואסונכם בפרט, בהלקח קברניטה הגדול של ישיבתכם המפורסמת

איני אומר שהיה כאן חלק ממבצע, אבל ההתייחסות לכך ודאי היתה.

קידושין דף לה
ברם, נזהר היה תמיד שלא לעבור על האזהרה "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד", והיה שומר על עקרון הצניעות בחיי הרגש
קצר בתקשורת? כך הגיבו בעיריית פתח תקווה לבקשת הרב הראשי
הגאון רבי משה הלוי סולובייציק
לאחר מכן נעלה לכיוון גן הפסגה שם נתצפת על העיר העתיקה ועל קו חוף הים של תל אביב, נביע משאלה בגשר המשאלות ונתחבר לאמונה דווקא דרך האומנות והכל בהומור ובנעימות הזקן היורד על פי מידותיו קסם אותנו, ילדים קטנים, בהדרתו וסודיותו
אבא היה מקשיב והיה דוחה את דבריהם, ואמר עוד הפעם: 'דברי רבינו קשים כברזל' אך בנו הרי''ד מבאסטאן ששמעתיו הרבה פעמים דרשותיו ושעוריו במורי' ובעוד מקומות הי' בעל לשון ממש שאין כמוהו

לעניין משא ומתן ולקפח מחייתן הוא בכלל ארור משיג גבול רעהו.

זמני היום
אכן, במאמרו 'ימי תשובה וקדושה' 'דברי השקפה' עמ' 114 כותב הגרי"ד זצ"ל מתוך שכנוע עמוק, כי "גם כאשר אבא מרי היה עוסק בתורה הליל יום הכיפורים ומנגן מתוך דחילו את סדר העבודה של היום הנבחר, היה בוודאי עובר חוויה דתית עצומה שהתגלמה בצורת הלכות מסויימות ובעיסוק אינטלקטואלי", אולם נדמה כי רק במקום אחד פותח לנו הגרי"ד זצ"ל פתח אמיתי להבנת סוגיא חמורה זו, וכוונתי לדברים שכתב הגרי"ד זצ"ל במאמרו 'בסתר ובגלוי' 'דברי הגות והערכה' עמ' 174-175 , כאשר שם באורח יוצא דופן מתאר בפנינו הגרי"ד זצ"ל את עולמו הפנימי של אביו הגדול, תוך שהוא פותח לנו צוהר אל עולמם המופלא של אנשי בריסק לדורותיהם ו'אנשי ההלכה' באשר הם: "
קידושין דף לה
יודע הוא כל התורה כולה
שקיעה באופק בפוריה
ובדרשותיו ידע איך לשלב דרוש ומחשבה ותמיד סיפור טוב וממש ידע איך לעשות את הדבר כמו חי ממש