| שיטת בחירות ארצית: מאפיין שלפיו כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות | יציאה מועדי בגרויות 2019, הבעה ולשון, שתיערך ב־20 |
|---|---|
| נושאי הלימוד רלוונטיים וחיוניים לכל אזרח שחי במדינה , ומכיוון שמדובר במדינה מורכבת בעלת גיוון דמוגרפי ובעלת אופי יהודי אך בה בעת היא מדינת כל אזרחיה — כל אלה מובילים לא אחת להתנגשות בין ערכים ועקרונות, מולידים גישות התייחסות שונות ואף יוצרים תקדימים | הסכמה על צורת המשטר למשל: ישראל מדינה דמוקרטית |
יהיה זה נזק חמור אם השלטונות ישתמשו בכוח הניתן להם מטעם המחוקק תוך התעלמות גמורה מהסייגים המוצבים על דרך השימוש בכוח זה".
10| זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה לכל אדם אחר, ואסור להפלות אדם בשל זהותו או סממן חיצוני שיש לו — אלא אם השונות רלוונטית ומוצדקת לעניין המדובר הבחנה מותרת | העותר טען כי המעצר לא היה חוקי משום שלא ניתנה לו האפשרות לפנות אל וועדה מייעצת שהייתה אמורה לקום עפ"י תקנות הגנה לשעת חירום שעל בסיסן נעצר, אותה ועדה הייתה אמורה לייעץ לשר האם לבצע את המעצר |
|---|---|
| גודל האוכלוסייה — מבחינה טכנית לא ניתן לכנס את כל האזרחים למעמד קבלת ההחלטות | בית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ קיבל את העתירה והורה לשה"ב לאפשר לאלדד לעבוד כמורה |
החוק נקבע וניתן לשינוי ע"י הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי.
30| בתי המשפט מפרשים את החקיקה הראשית והמשנית על בסיס עקרונותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הם מתאימים את פרשנות החוק לערכים אלה בפסיקתם כך בא לידי ביטוי עקרון האיזונים והבלמים בין הראשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, בכך מחזקת הפסיקה את עקרון הפרדת הרשויות במדינה | אמנם עד לשנות ה-80, היו עדיין במערכת המשפט בישראל שרידים של חוקים מהתקופה שבה שלטה בא"י האימפריה העותומנית, ושלטון המנדט הבריטי, אולם בשנת 1980 נחקק חוק יסודות המשפט שקבע כי במידה ואין חקיקה או פסיקה מפורשת בנושא מסויים — מקרה זה נקרא "מקרה של לקונה חסר בחקיקה , אזיי בתי המשפט יסתמכו על עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל |
|---|---|
| מבטא את האמנה החברתית — הסכמה כללית הקיימת בין כל האזרחים במדינה להקמת מסגרת מדינית משותפת | זכויות האדם והאזרח וחובותיו במדינה דמוקרטית ישנם ארבעה סוגים של זכויות אכפ"ת 1 |
בפסיקתו קבע השופט אולשן: "הגבלות שאין להימנע מלהטילן על חירות הפרט צריכות להיקבע על ידי חוק, כלומר על ידי החברה המשקפת את דעתה בחוקים הנחקקים בבית המחוקקים המיצג אותה ולא ע"י השלטון המנהלי הרשות המבצעת.
12