| חצות היום ערך מורחב — חצות היום זהו הזמן הממוצע שבין הנץ לשקיעה | עלות השחר - מחושב לפי השיטה של "120 דקות" |
|---|---|
| שיטת ה היא ששעות היום הן תמיד שוות, בנות 60 דקות | בגלל חומרת השבת נוהגים לחשוש לשיטת הספר יראים שהשקיעה קודמת לזמן שהחמה מתכסה מהעין |
שעת האפס של המולדות נקבעת לפי חצות של ירושלים, ושעת האפס של השעון שלנו בשעת חצות של קהיר שזה קרוב לעשרים דקות אחרי חצות בירושלים.
| מושג זה הוא הלכתי ולא נמדד במציאות | הכוכבים שיש לראותם כדי שיחשב ללילה הם כוכבים בינוניים, ולא גדולים שנראים ביום ולא קטנים שלא נראים עד מאוחר |
|---|---|
| שיטה זו מובאת לראשונה ברמב"ם, ואחרי כן בכתבי , שעל שמו היא קרויה שיטת הגר"א | עם זאת לשיטת , יש שתי שקיעות, והשקיעה הנהוגה כיום היא השקיעה הראשונה שאחריה עדיין יום, ובין השמשות מתחיל מהשקיעה השנייה, שזמנה 58 |
צאת הכוכבים המועד שבו מתחיל הלילה באופן מוחלט, לאחר שכבר הסתיים היום בזמן השקיעה.
| והוא גם הזמן שבו נראים 3 כוכבים בינוניים בשמים | עלות השחר 04:25 זמן טלית ותפילין 04:51 זריחה מישורית 05:50 זריחה הנראית 05:53 סוף זמן קריאת שמע מג"א 08:24 סוף זמן קריאת שמע גרא 09:18 סוף זמן תפילה מג"א 09:52 סוף זמן תפילה גרא 10:28 חצות היום והלילה 12:47 תחילת זמן מנחה גדולה 13:17 מנחה קטנה 16:51 פלג המנחה 18:18 שקיעה מישורית 19:45 שקיעה הנראית 19:45 צאת הכוכבים 20:06 צאת הכוכבים לרבנו תם 20:57 דף יומי בבלי סוכה ט"ו דף יומי ירושלמי נדרים ז' רמבם יומי הלכות תרומות ג' |
|---|---|
| אך הרבה פוסקים סוברים שצריכים לחשב על פי מעלות, שכן הופעתו של אור אינו שוה בכל השנה ובכל מקום, ולפי זה משתנה הפער בין עלות השחר להנץ החמה לפי ולפי המקום בקיץ הפער גדול יותר, ובחורף יותר גדול מאשר באביב ובסתיו, ובמקומות יותר רחוקים מ, הפער מאריך יותר | צאת השבת - 4 דקות לאחר צאת הכוכבים, לפי דברי אדה"ז ב'סדר הכנסת שבת' |
הנוהגים כחזון איש מחכים 45 דקות, והנוהגים כ ו חלק מה ו ו נוהגים לחכות 72 דקות או יותר לאחר השקיעה.
6