| ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה - אמרו שהמתפלל מאחר שש שעות ומחצה יצא, ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה, וזו היא הנקראת מנחה גדולה" הל' תפילה ג', ב | לדעת הרמ"א , לכתחילה יש לגמור גם הלל קודם חצות |
|---|---|
| כפי שכתבנו לעיל, השולחן ערוך סימן רסא סעי' א—ב; ראה גם מגן אברהם סימן שלא ס"ק ב ושו"ת חתם סופר או"ח סימן פ מקבל את האופן שבו הגדיר רבינו תם את בין השמשות וצאת הכוכבים | פער הזמן בין השקיעה לצאת הכוכבים משתנה בהתאם לעונות השנה ארוך יותר בקיץ ובחורף מאשר באביב ובסתיו ובהתאם לגובה ולגורמים נוספים |
אלא שדוקא שמתפללים כך בקביעות ולא אחת הנה ואחת הנה.
| אך הרבה פוסקים סוברים שצריכים לחשב על פי מעלות, שכן הופעתו של אור אינו שוה בכל השנה ובכל מקום, ולפי זה משתנה הפער בין עלות השחר להנץ החמה לפי ולפי המקום בקיץ הפער גדול יותר, ובחורף יותר גדול מאשר באביב ובסתיו, ובמקומות יותר רחוקים מ, הפער מאריך יותר | |
|---|---|
| יש ביאור רחב על השיטות השונות בסוף הלוח | ברם, יש פוסקים אחרים הנוקטים כשיטת "המגן אברהם" גם לגבי שאר זמני היום |
לפי דעה זו, רבים מחמירים ולא מוציאים את השבת עד אחרי צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם ראה אגרות משה או"ח חלק ד סימן סד ובקהילות מסוימת במיוחד קהילות חסידיות; ראה שו"ת דברי יואל סימן יח קיבלו עליהם לנהוג תמיד כשיטת רבינו תם.
11