ברכת מעין 3. ברכת מעין שלוש

מעמדה של ברכת 'על המחיה' כפי שראינו, ברכת 'על המחיה' מכונה גם 'ברכה אחת מעין שלש' מפני שהיא נתקנה כנגד ברכת המזון המכילה שלש ברכות
ולדעת הגר"א זצ"ל רק בברכת "על המחיה", לאחר אכילת מאכלים מחמשת מיני דגן, צריך לשבת לעומת זאת, לדעת חכמים, על אכילת אחד משבעת המינים, או על מאכל העשוי ממין דגן יש לברך ברכה אחת מעין שלש, ועל פירות שאינם משבעת המינים יש לברך 'בורא נפשות'

לדעת זצ"ל יש לברך את ברכת "מעין שלוש" בישיבה.

ברכה מעין שלוש אשכנז
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, עַל הָאָרֶץ עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה
ברכה מעין שלש
ובפרט שגם לפי הפשט אם בליל שבת טעה והתפלל של חול שחייב לחזור — כותב השו"ע שם סעי' י"ג שישמע אותה ויצא ידי חובה
ברכה מעין שלש
ומעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו מסובין בעלייה ביריחו והביאו לפניהם כותבות ואכלו ונתן רבן גמליאל רשות לרבי עקיבא לברך
את הסבר המחלוקת מביאה הגמרא בהמשך: "מאי טעמא דרבן גמליאל? אכלתם מאכל שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, כשהמאכל אינו לחם כאשר מינים אלו מקורם מארץ ישראל, תיקנו להזכיר שבח זה של ארץ ישראל בלשון הברכה, במקום 'ועל הפירות' יש לומר 'ועל פירותיה'
לפירות מ הנוסח הוא: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על העץ ועל פרי העץ לכן, מי שיצא ממקומו לפני ברכת "על המחיה", עליו לחזור למקום האכילה ולברך שם

אולם כתב הרב מזבח אדמה, שאף שמתחילה כך סבר, אחר כך הוא שמע שבירושלים נוהגים לאומרה גם בזמן שמתפללים לא בבית כנסת ולא במקום שיש שם ספר תורה.

18
ברכה מעין שלש
עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת'
ברכת מעין שלוש
ישנן גם דעות הסוברות שצריך לברך דווקא במקום האכילה, גם לאחר אכילת פירות משבעת המינים
ברכת במניין בבית[3]
כלומר, לדעתם דינה של ברכת 'על המחיה' אינו כברכת המזון, וחיובה הוא מדרבנן בלבד