מעמדה של ברכת 'על המחיה' כפי שראינו, ברכת 'על המחיה' מכונה גם 'ברכה אחת מעין שלש' מפני שהיא נתקנה כנגד ברכת המזון המכילה שלש ברכות | |
---|---|
ולדעת הגר"א זצ"ל רק בברכת "על המחיה", לאחר אכילת מאכלים מחמשת מיני דגן, צריך לשבת | לעומת זאת, לדעת חכמים, על אכילת אחד משבעת המינים, או על מאכל העשוי ממין דגן יש לברך ברכה אחת מעין שלש, ועל פירות שאינם משבעת המינים יש לברך 'בורא נפשות' |
לדעת זצ"ל יש לברך את ברכת "מעין שלוש" בישיבה.
את הסבר המחלוקת מביאה הגמרא בהמשך: "מאי טעמא דרבן גמליאל? אכלתם מאכל שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, כשהמאכל אינו לחם | כאשר מינים אלו מקורם מארץ ישראל, תיקנו להזכיר שבח זה של ארץ ישראל בלשון הברכה, במקום 'ועל הפירות' יש לומר 'ועל פירותיה' |
---|---|
לפירות מ הנוסח הוא: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על העץ ועל פרי העץ | לכן, מי שיצא ממקומו לפני ברכת "על המחיה", עליו לחזור למקום האכילה ולברך שם |
אולם כתב הרב מזבח אדמה, שאף שמתחילה כך סבר, אחר כך הוא שמע שבירושלים נוהגים לאומרה גם בזמן שמתפללים לא בבית כנסת ולא במקום שיש שם ספר תורה.
18