| כדי לטחון קמח היו מחברים את אבן הרחיים העליונה אל צוואר הבהמה במוט עץ | להב המשמש לחיתוך גזע של תבואה העשירה בדו-תחמוצת הצורן משאירה עקבות ומאפיינים ייחודיים של בלאי |
|---|---|
| אנו עושים עבודה קשה בשביל להביא לכם את כל ההגדרות תשחץ בשביל שאתם תוכלו לשבת ולהנות מהקפה שליד התשחץ בלי לשבור את הראש יותר מידיי |
לדוגמה: "רצף האירועים והשפל הכלכלי הכשירו את הקרקע למהפכה".
27| מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: "אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה נושא אשה ואחר כך ילמוד תורה | על מנת להקל על החיפוש שבצנו את התשובות לפי סדר האלפבית |
|---|---|
| פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד ולאייפון! עבודת האדמה הניבה בלשוננו כמה ניבים וביטויים: קרקע פורייה — בסיס נוח להיווצרות או להתרבות של תופעה מסוימת, כגון "משחק משותף הוא קרקע פורייה ללמידה" | בשעת הדיש היה השור אוכל לעיתים מן התבואה, וכדי למנוע צער בעלי חיים אסרה התורה לשים מחסום לפיו בעת עבודתו דברים כה, ד |
לפי הבנה זו, לפי ה שווה מלאכה זו במהותה ל ו, שכולם מטרתן לברור אוכל מתוך פסולת המעורבת בו, וכן נפסק ב.
9| הפועל חָרַשׁ הושאל לציון מחשבה ותכנון פעולה: "כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן, וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ" איוב ד, ח , ורש"י מפרש: "כחורש זה שמכין לפני הזריעה, ואחרי כן זורעים במעשיהם | עובד אדמתו ישבע לחם — פתגם בשבח העבודה והחריצות המופיע פעמיים בספר משלי יב, יא; כח, יט |
|---|---|
| לדוגמה: "נציגי החברות נפגשו ביניהם כדי להכשיר את הקרקע לקראת מיזמים משותפים" | מצאתם פתרון שלא מופיע כאן? זָרַע אל קוצים — מקור הביטוי בירמיהו ד, ג: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" |
פתגמים קרובים: "אם אין אדם חורש בימות החמה — מה יאכל בימות הגשמים? כאשר מאפיינים אלו מתגלים על אבנים קדמונים, הוא מרמז על הפיתוח של החקלאות באותה תקופה.
3