| אר תוצאותיה של הכרה זו אנו רואים בעצמה: האדם עזב את הפרק | כובד הראש, רגש התלות, קריאת הישועה, העמדת רבונו של עולם במרכז הם המושלים בכפה |
|---|---|
| בגרות נסוכה על פני הפרק | בעת שנכסה - שקיעה בבור תחתיות אולם בעת שנגלה וזוכר האדם את עת הכסוי - תופסת את מקום הארת השמחה בקשת ד' היה עוזר לי |
יתרה מזאת, אף במזמור עצמו לכאורה לא השף דוד דבר הקשור לחנוכת בית, הבטויים הם "ותרפאני, העלית מן שאול, חייתני" אנו מוצאים מזמור הקשור הרבה יותר "זכור ד' לדוד את כל ענותו.
| פנים רבות לעובדת " ואינו מצוי בזמן עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומנין שנים" הלכות יסודי התורה פ"א | אחרי הראיה המקפת הצלילים שונים לחלוטין |
|---|---|
| פנים מאורות באור כי רגע באפו חיים ברצונו ואחור חשוך בבחינת ברצונך העמדת להרריעז | המודעות הגדולה לחלקו השני של מזמור החנוכה מכבידה, ומותירה מועקה גדולה בלב, כמעט קשה להשלים עמה, וכל כולה היא הפניה לא-ל עליון שיאר פניו עמנו ויגאלנו מבור תחתיות אליו נפלנו בחנוכה דהשתא |
For His anger lasts only a moment, but His favor, a lifetime.
1| בחנוכה זו, ידענו לראשונה תחושת "ואני אמרתי" ומה היא | מתוך כך הקריאה השמחה, והזמר הכללי, כל עולמו של האדם התמלא מהיום הגדול הזה - גמר לבנות את הבית |
|---|---|
| והא לפני דלפני הוא ונראה לי שאן זו קושיא של כלום דהיכא מיקרי ולפני עור לא תתן מכשול |
חסידים מספרים: מפני מה בכה רבי כשאמר יש קונה עולמו בשעה אחת? כל מי אשר חנך משהו בחייו יכול כבר עתה לזמר את שיר חנוכת הבית למרות שעוד רחוק זמנה כי יודע הוא טעמה של חנוכה מהו.