| שם, בעפר ותכלת חלקת שלום ישנה נומי פרח, נומי נומי ילדה קטנה | היא מתעוררת וכותבת מכתב לאהובה החייל הרחוק ממנה, ומספרת לו שכדי לזכור אותו היא נועלת מגפיים שהעניק לה, אך הם קטנים עליה והיא אינה יכולה לחלוץ אותם |
|---|---|
| ליאו ניגשת למקום ההשתלמות, ועם סיום הדיון, שאת תחילתו ראינו בסצנה הקודמת, פוגשת את בטי , מנחת הדיון | בשלב זה הצופה רואה שכל השיחה צולמה במצלמה — לא היה זה אירוע אמיתי, אלא תרגול של רופאים העוסקים בשכנוע של קרובי המת לתרום את איבריו |
למשל מאפו, אהבת ציון, שלושה כרכים.
13| אליסיה, המו"לית, מטלפנת לליאו ומפתיעה אותה בהבעת תודתה על שני ספרי אמנדה גריס החדשים שהגיעו אליה | הסתכלה בי ואמרה בזו הלשון: אנשים רבים כתבו על האהבה, כתבו הרבה |
|---|---|
| הרופאים מתאמצים לשכנע אותה שהבן מת, ובסופו של דבר מצליחים | השיר ראה אור לראשונה ב "" ולאחר מכן בספר "דני" |
נושא השיר הוא התמודדות נפשית פנימית ועיצוב ההתנהגות כלפי הזולת במצבי חוויה של ו.
26