| משהו בחיי המשוררת נגמר, משהו משמעותי, כזה שמצדיק כתיבת מחזור ארוך של שירי פרידה | הבעיה היא שלקורא אין שום מושג מה נגמר, על מה המשוררת מתאבלת או ממה היא השתחררה |
|---|---|
| היא מצאה שפת פיוט לישראל של תוככי הסופרמרקט, או של מרחבי החצר האחורית של בית במושב הסמוך לגדרה | במטריה אווירית שמצהירה על הקוד ההומוריסטי הביקורתי לפיו יש לקרוא את השיר, בבית הפותח: חופת הביטחון הצהלי מעל כלל בית ישראל וחלונותיו |
מכונת ההמתה, מוסבר שם, היא בעלת "בליטות מסתובבות במהירות גבוהה הגורמות למוות מיידי של האפרוח".
1| ולא במקרה אין לו מושג — המחזור מכוון לכיסוי האובדן, הכחשתו ומחיקתו | בכף השנייה נמצאות שורות השיר ומלותיו, מסודרות בכמה בתים |
|---|---|
| ההומור נוצר בזכות שתי כפות המאזניים | ועוד אומרת לנו המשוררת, כי החיים מורכבים לא רק מההומור הפשוט שנגרם בצירוף של הדמות המחוספסת של חיי הכפר הישראלי למושג פסטורלה, אלא גם מעצם הדיון הרעיוני שנוצר כאן |
אגי משעול משתעשעת בשפה העברית בדרך משלה, והיא מצאה לה משעול עצמאי דרכו היא מחדדת את החולין הישראלי.
11| אגי משעול, ביקור בית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009, תל-אביב, עמ' 12 | האסל שיוצרת הדוברת, בין שם השיר ובין משקל הנגד של כל בתיו, יוצר אירוניה פטנסטית |
|---|---|
| תזכורת 4 אגי משעול כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתְּ דִּבַּרְתְּ וְדִבַּרְתְּ עַכְשָׁו תּוֹרֵךְ לְהַקְשִׁיב: דָּבָר לֹא מִתְפַּעֲנֵחַ מִבֶּגֶד הַמִּלִּים הַמְחֹרָר אוֹ מִלּוֹת הַדּוֹמִינוֹ הַקּוֹרְסוֹת לְאָחוֹר | בכל בית נושא אחר ממציאות חיינו |
דמות הגבר שפותחת את הספר מהבהבת גם בשירים נוספים במחזור, אבל ההבהובים מועטים וקלושים ואינם מצטרפים לדמות, אולי רק לרמז של דמות.
16