תורמוס ההרים. החברה להגנת הטבע

על מפרש הכותרת יש שני כתמים לבנים בבסיסו, עתים הם מתפשטים במעלה המפרש משני צדי העורק הראשי שלו כפסים לבנים כאשר התרמיל מתייבש הוא מתבקע, קשוותיו מסתלסלות בצורה המזכירה קפיץ כך שהזרעים "קופצים" מתוכו
תושבי טבריה סיפרו לו שישנם אזורים בעיר החשודים בטומאת מת וצריך לטהרם

ר' שמעון זרע בשטחים החשודים זרעי תורמוס, ובמקומות שבהם נקברו מתים צמחו התורמוסים בגלל הריקבון שבקרקע, וכך טיהר את טבריה לשמחת תושביה.

7
בעקבות תורמוס ההרים
לאחר כ-2 ק"מ מגיעים לנחל תבור
החברה להגנת הטבע
מימין — זרעים; משמאל — תרמילים
זרעים מציון
על מפרש הכותרת יש שני כתמים לבנים בבסיסו, עתים הם מתפשטים במעלה המפרש משני צדי העורק הראשי שלו כפסים לבנים
בספרו של "ילקוט הצמחים" מובא שבזמן מלחמת העולם הראשונה התורמוס נעשה מאכל פופולרי, בשל המחסור הכללי ששרר אז בארץ, בעקבות ריכוזי הצבא הטורקי שחמסו מכל הבא ליד, וכן בשל פשיטת להקות על שדות הארץ מתבקש הסבר אבולוציוני לכך: אחרי שהפרח הופרה, שוב אין כל ערך לביקורי מאביקים בו, ואז יש יתרון לצמח אם הוא מצליח למנוע תחרות בין הפרחים, העלולה להפחית את הביקורים של החרקים בפרחים שטרם הופרו
המידע הנמסר כאן הוא בגדר המלצה לטיול בלבד עוברים בזהירות גדר בקר ומשתדלים לא לרמוס את הפרחים

עוברים את שער הקיבוץ וממשיכים ישר עוד כחצי קילומטר לפי שלט ההכוונה לשמורה.

25
תורמוס
נפוץ בכתמים בקרקעות מתאימות בהרים בצפון הארץ, וכן בשומרון וביהודה
בעקבות תורמוס ההרים
הפרח גדול, מתאים להדגמת מבנה ותיפקוד של פרח פרפרני
זרעים מציון
המין התרבותי נקרא תורמוס לבן והוא גדל במספר מקומות בגולן כפליט תרבות, ייתכן שזרעיו פוזרו ע"י חיילים סוריים שאכלו אותו
מבין העלים עולה עמוד תפרחת שעיר ללא עלים שגובהו 20 עד 50 ס"מ ועליו בין 10 ל 40 פרחים ה נעשית על ידי חרקים, אולם לרוב ההאבקה היא עצמית
בהתייבש התרמיל משתזרות קשוותיו בכוח כקפיץ, והוא נפתח בפיצוץ וזורה את הזרע למרחק כלשהו העלים של מין זה, כשל מיני התורמוס האחרים, מבצעים תנועות מעקב אחר השמש

בתלמוד הוא הוגדר "מאכל לעניים", אך בטבע הוא חגיגה לעיניים.

4
החברה להגנת הטבע
ההנחה הנפוצה בקרב החוקרים היא שמנגנון זה מגביר את קליטת אור השמש על-ידי חד-שנתיים אלה, הגדלים בעונת החורף הקצרה בבתי גידול יובשניים וצריכים לנצל את תקופת הגשמים לצמיחה מהירה, פריחה ועשיית זרעים
זרעים מציון
בספרו של ניסים קריספיל "ילקוט הצמחים" מובא שבזמן מלחמת העולם הראשונה התורמוס נעשה מאכל פופולרי, בשל המחסור הכללי ששרר אז בארץ, בעקבות ריכוזי הצבא התורכי שחמסו מכל הבא ליד וכן בשל פשיטת להקות ארבה על שדות הארץ
החברה להגנת הטבע
אני חושב שתורמוס ההרים הוא צמח נוי נהדר שלא עושה נזק לטבע